החלטה בתיק בש"ם 3629/04

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

פסק הדין נשוא הבקשה שבפניי ניתן בבית המשפט המחוזי ביום 23.2.04. הוא הומצא לידי באי כוחה הקודמים של המבקשת ביום 3.3.04. מכך עולה, כי המועד האחרון להגשת ההליך הערעורי לבית משפט זה חל ביום 4.4.04. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 18.4.04. עולה ממנה, כי לאחר מתן פסק הדין החליטה המבקשת להחליף את הייצוג המשפטי שלה. עוד עולה, כי התיק הועבר לידי בא כוחה הנוכחי של המערערת שבוע לפני הגשת הבקשה שבפניי, וכי לטענת המבקשת, היא סברה בתום לב כי מועד הגשת הערעור הוא תוך 45 ימים, וכי פגרת הפסח (אשר החלה ביום 9.4.04 ונמשכה שבוע ימים) מקנה לה זמן נוסף לצורך הגשת ערעור.

 תקנה 38 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א - 2000 קובעת, כי ניתן להאריך את המועד להגשת ההליך, מטעמים מיוחדים. טעותה הנטענת של המבקשת לעניין פרק הזמן העומד לרשותה לצורך הגשת ההליך אינה עולה, כשלעצמה, כדי טעם מיוחד למתן ארכה. בעת מתן פסק הדין היתה המבקשת מיוצגת. לא היה כל קושי מבחינתה לברר את המועד להגשת ההליך. זאת ועוד, הדין בו נקבעה תקופה של 30 ימים לצורך הגשת ערעור על פסק דין בעניין מינהלי הוא דין ותיק ומושרש למדי, אשר נתקבל לפני ארבע שנים, ובדיקה פשוטה היתה מעלה על נקלה כי זו התקופה הקבועה בדין לצורך הגשת הערעור. מבחינה זו, איני סבור כי המבקשת הוכיחה כי עמדה בנטל הרובץ על מבקש ארכה.

גם החלפת הייצוג אין בה, כשלעצמה, כדי להרים נטל זה. המבקשת פנתה לייצוג משפטי חדש לאחר שחלף המועד להגשת ההליך. הסיבה להשתהות זו נעוצה בטעות של המבקשת עצמה. במצב זה, אין בהחלפת הייצוג כדי להוות טעם מיוחד למתן ארכה.

כנגד שיקולים אלה, עומדים שיקולים התומכים בהיעתרות למבוקש. המדובר הוא באיחור קל יחסית של ימי עבודה בודדים, נוכח פגרת הפסח שחלה במהלך התקופה עד להגשת בקשת הארכה שבפניי. אין בפי המשיבה כל טענה ברורה להסתמכות על מועד המצאתו של פסק הדין לידי המבקשת, וברי מתגובתה, כי כלל לא טרחה לברר מועד זה. למשיבה לא נוצרה, אפוא, ציפייה קונקרטית להגשת ההליך עד למועד מסוים דווקא, וטענת ההסתמכות שלה נטענה בעלמא, ובלא כל פירוט. בהתחשב בכך, במהותו של ההליך, ובמעמדה של המשיבה כרשות ציבורית, אני סבור, אף כי לא בלי היסוס, כי ניתן להיעתר למבוקש (וראו רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דינים עליון סא 32) .

התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת. הערעור יוגש תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו. נוכח העובדה שבקשה זו נגרמה בשל מחדל של המבקשת, קבלת הערעור לרישום תותנה בתשלום הוצאות בקשה זו, בסך 2,500 ש"ח (כולל מע"מ), למשיבה, ובהמצאת אישור מתאים על כך על ידי המבקשת. החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.

 ניתנה היום, כ"א באייר תשס"ד (12.5.2004).

                                                                             עודד שחם

                                                                                 רשם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: